ארגון הגג של ארגוני הנכים ונכים בלתי מאוגדים
הגדל טקסטהקטן טקסט

הטבות להורים לילדים נכים והקשיים במיצוי הזכויות

מוגש לוועדה לפניות הציבור

 

הכנסת, מרכז המחקר והמידע
קריית בן-גוריון, ירושלים 91950
טל':              6408240/1              - 02
פקס:              6496103              - 02
www.knesset.gov.il/mmm
 

כתיבה: דפנה סידס-כהן

אישור: ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע

עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"

כ"ב בחשוון תש"ע

09 בנובמבר 2009

 

מבוא

 

מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה לפניות הציבור לקראת ישיבתה ביום 10 בנובמבר 2009 שכותרתה "פניות ציבור לגבי הגדרת נכויות אצל ילדים – הצעה לקבוע 'נכות לילדים' במקרים של נכות לצמיתות ולא לקבוע רק 'זכאות לגמלת ילד נכה'".

גמלת ילד נכה משולמת להורים לילדים בני 91 יום עד 18 שנים ושלושה חודשים, בהתאם לליקוייהם ולמידת התלות שלהם בזולת. עבור ילדים עם ליקויי שמיעה וילדים עם תסמונת דאון הגמלה משולמת מיום הלידה. ילד הזכאי לגמלה בגין יותר מליקוי אחד, משולמת להוריו גמלה על-פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה ביותר.[1] הזכאות לגמלה אינה לצמיתות, והיא נבדקת מעת לעת, בהתאם לתקנה 8(א)(1) לתקנות ביטוח לאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח–1988.[2]

גמלה זו מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים ומגמלה לעזרה בלימודים ולטיפול התפתחותי. הגמלה מחושבת כאחוזים מקצבת נכות מלאה ליחיד, שכיום היא 1,945 ש"ח (מיום 1 בינואר 2009); מקבלי הגמלה המרבית לילד נכה מקבלים גם תוספת של 331 ש"ח. הסכומים הניתנים באמצעות הגמלה הם בין 584 ש"ח ל-2,334 ש"ח.[3] לעתים הורים לילד נכה מקבלים גם גמלת ניידות (משולמת עבור כ-3,800 ילדים), בגין מוגבלות בניידות של הילד כתוצאה מהלקות הרפואית שהוא סובל ממנה.[4]

במסמך זה תובא סקירה של ההטבות וההנחות הניתנות בגין ילד נכה, תוך התייחסות לקשיים בניצול חלק מהן בשל ריבוי ההגדרות של ילד נכה בתנאים לקבלת הטבה שקבעו גופים שונים.

 

רקע

במוסד לביטוח לאומי רשומים 27,000 ילדים שמתקבלת בגינם גמלת ילד נכה.[5] כ-40% מהם הם בעלי פיגור שכלי ומגבלות מוטוריות[6] וכ-60% מהם הם ילדים המקבלים טיפול מיוחד[7] ואינם צריכים להיבדק בבדיקה תפקודית.[8]

המוסד לביטוח לאומי אינו קובע נכות צמיתה לאדם עד הגיעו לגיל 18 ושלושה חודשים, אלא קובע זכאות לגמלת ילד נכה, המשולמת להוריו. בכך למעשה המוסד מפצה את ההורה לילד נכה על הוצאות מיוחדות הנגרמות לו בשל הלקות שהילד סובל ממנה.

הגמלה לילד נכה נקבעת מתוקף חקיקה זו:

·       תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח–1998 (להלן: תקנות ילד נכה);

·       סעיפים 221 ו-222 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן: חוק המוסד לביטוח לאומי).

בתקנות ילד נכה ובחוק המוסד לביטוח לאומי נקבעו הזכאות לגמלה חודשית, שיעור השתתפות המוסד בהוצאות לסידורים מיוחדים עבור ילד נכה וכן שיעור הגמלה, בהתאם לרשימת ליקויים. אין בתקנות אלו התייחסות לשיעורי נכויות, אלא נקבע שאם הילד לומד או דרושים עבורו דמי מחיה, ההורה המבוטח יקבל עבורו גמלת ילד נכה, על-פי כמה רכיבים: (א) ילד הזקוק להשגחה מתמדת; (ב) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד; (ג) ילד התלוי בעזרת הזולת; (ד) ילד עם ליקוי מיוחד.[9] אין קשר בין התנאים לקביעת זכאות לגמלת ילד נכה ובין רשימת הלקויות הרפואיות לעניין קביעת שיעור הנכות הכללית מגיל 18 ושלושה חודשים.[10] למשל, ילד עם לקות שמיעה בדרגה המזכה את הוריו ב-100% גמלת ילד נכה – לקות זו תקנה לו בבגרותו שיעורי נכות של 30%–60% בלבד על-ידי הוועדה הרפואית.[11] מתוקף חוקים ורשימות אלו המוסד לביטוח לאומי אינו קובע שיעורי נכות לילדים נכים, אלא רק למבוגרים בני 18 ושלושה חודשים ומעלה.[12]

במקרים מסוימים הורים זכאים לגמלת ילד נכה באופן זמני, משום שידוע שהנכות היא הפיכה, למשל שברים בגין תאונת דרכים. כל קביעה של זכאות לגמלת ילד נכה, בין קבועה ובין זמנית, ניתנת על בסיס החלטה של רופא ילדים מוסמך, כקבוע בתקנות המוזכרות לעיל.[13]

גמלאות לילד נכה אינן מבוססות תמיד על מכלול הליקויים שיש לילד אלא על הלקות שבגינה הוריו זקוקים לגמלה, וכאמור היא משולמת עבור הליקוי המזכה בסכום הגבוה ביותר.

מעל גיל 18 ושלושה חודשים הנכה זכאי לגמלת נכות כללית, אם נקבע שמתקיימים לגביו תנאים מצטברים, כדלהלן: (א) נקבעה עבורו נכות רפואית בשיעור של 60%, או נכות בשיעור של 40% אך מדובר ביותר מליקוי אחד ולפחות אחד מהם הוא בשיעור של 25% לפחות (כלומר, מגיל זה נבדקים כל ליקויי הנכה). (ב) נקבע אי-כושר השתכרות בשיעור של 75%–100% (מי שנקבע עבורו אי-כושר השתכרות בשיעור של 100% זכאי לקבלת תוספת בסך 331 ש"ח על גמלת הנכות הכללית). במקביל, נבחנת זכאותו לגמלת שירותים מיוחדים (שר"מ), המבוססת על אותם תנאים שנקבעו לעניין גמלת ילד נכה – דהיינו, תלות בעזרה בביצוע פעולות יומיומיות או צורך בהשגחה קבועה.[14]

 

סמכות המוסד לביטוח לאומי לבחון מחדש את הזכאות לגמלת ילד נכה

בתקנות ילד נכה ניתנת למוסד הסמכות לבדוק מחדש את הזכאות לגמלה ולשיעורה, וסמכות זו קיימת גם אם הזכאי לגמלה לא הגיש תביעה לבדיקה מחדש בטענה שחלה החמרה במצבו וגם אם לא התגלו או נוצרו עובדות חדשות המשפיעות על הזכאות לגמלה או על שיעורה (כגון מציאת תרופה לליקוי הרפואי).[15]

מדברי מרכז מזו"ר – המשפט למען זכויות החולה בישראל ומדברי ארגוני נכים, עולה כי המוסד לביטוח לאומי אכן משתמש בסמכויות אלה בפועל, ודורש את בדיקתם של ילדים נכים מדי פעם בפעם, בהתאם לליקוי שלהם. לטענתם יש מקרים שבהם קביעת הגמלה לזמן מוגבל או הדרישה לבדיקתו המחודשת של הקטין הנכה לצורך קביעת המשך הזכאות לגמלה או שיעורה, אינן ראויות, ולמעשה מדובר בהערמת קשיים נפשיים ופיזיים הן על הילד הנכה והן על הוריו.[16] לפיכך הועלתה דרישה מצד גורמים אלו לתקן את התקנות כדלהלן:

1. תינתן למוסד הסמכות לקבוע, באמצעות צוות מקצועי שיבחן את הנושא, רשימה של נכויות "לצמיתות" עבור ילדים בעלי לקות בלתי הפיכה; כלומר, נכויות שלגביהן לא יחול הכלל הקבוע בסעיף 7 או בסעיף 8(א)(1) לחוק המוסד לביטוח לאומי, שלפיו למוסד יש הסמכות לפתוח מחדש את תיקי התביעה מדי פעם בפעם לצורך בחינת הגמלה ושיעורה;[17]

ב.               מומלץ שצוות זה יהיה גוף אובייקטיבי ובלתי תלוי, שאינו חלק מהמוסד לביטוח לאומי, שחבריו ממונים על-ידי שר העבודה והרווחה ושר הבריאות;

ג.               במקרים שבהם מצבו של הקטין עלול להחמיר באופן שמשפיע על שיעור הגמלה שהוא זכאי לה, תהיה להורים הזכות לפנות למוסד בבקשה לבחון מחדש את הגמלה ושיעורה. כלומר, לגבי מקרים אלו יישארו בעינן הוראות סעיפים 8(א)(2) ו-8(ב), לעניין פנייה של ההורים בלבד.[18]

להלן כמה לקויות רפואיות שהומלץ שייכללו ברשימה האמורה – כלומר שלא תתאפשר בגינן פתיחה מחדש של  תיקי התביעה עבור גמלת ילד נכה מדי פעם בפעם, משום שהן לקויות בלתי הפיכות ואף יש בהן פוטנציאל הידרדרות: שיתוק מוחין שבצדו יכולת תפקודית בינונית או נמוכה; פיגור בינוני, קשה או עמוק; אוטיזם; מחלות נווניות (דושן, SMA ועוד); מחלות פרוגרסיביות במהותן (אשר, תסמונת רט ועוד).

 

לדברי המוסד לביטוח לאומי יש הבדל בין נכות רפואית לילדים לבין נכות תפקודית לילדים: נכות רפואית לילדים נקבעת על-ידי רופא או רופאים מומחים ללקות הנבחנת, אשר קובעים את שיעור הנכות הרפואית על סמך כלל הליקויים שהילד הנכה סובל מהם. כיום הערכה זו נעשית בוועדה הרפואית לצורכי פטור והנחות ברשות המסים בלבד, משום שהיא אינה נוגעת לגמלת ילד נכה אלא לקבלת הטבות שונות, מטעם רשות המסים ומינהל מקרקעי ישראל למשל. נכות תפקודית לילדים, קרי חוסר יכולת לבצע פעולות יומיומיות[19] או צורך בהשגחה מתמדת,[20] נקבעת על-ידי רופא ילדים מומחה והיא הבסיס לקבלת גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי. אם כן, ייתכן שילד הסובל מנכות רפואית כלשהי, למשל פיגור שכלי, יעבור בהצלחה את מבחני התפקוד, ולכן הוריו לא יהיו זכאים לגמלת ילד נכה.[21]

נוכח דברים אלו, נמסר מהמוסד לביטוח הלאומי כי לא יהיה נכון לוותר על בחינת הוועדה הרפואית את המקרה אחת לכמה שנים או כאשר הילד הנכה מגיע לגיל 18 ושלושה חודשים ואינו משתכר, שכן על-פי שיטה זו ייתכן שלא תיקבע לנכה הבוגר זכאות לגמלת נכות כללית נוסף על גמלה בגין שירותים מיוחדים שניתנה לילד הנכה עד כה.[22] במענה לכך, נמסר על-ידי מרכז מזו"ר כי בתיקון שייעשה בחוק יש להותיר להורים את האפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לבחון את מצבו הרפואי של הילד, אם מצבו עלול להחמיר באופן המשפיע על שיעור הגמלה שהוא זכאי לה.[23]

אשר ללקויות בלתי הפיכות שבגינן יוכר ילד כנכה לצמיתות, נמסר כי בקשה זו מצריכה מהמוסד לביטוח הלאומי לצרף מומחה ללקויות אלו לדיוני הוועדה התפקודית בתיקי תביעות בגין לקויות אלו. כפי שיפורט בהמשך המסמך, לשם שינוי תפקידי הוועדה התפקודית והוספת הסמכות לקבוע שיעורי נכות רפואית לילד יש צורך בשינוי בחקיקה, שכן כיום, על-פי תקנות הילד הנכה, הוועדה התפקודית מוסמכת לקבוע את תפקוד הילד הנכה לעניין זכאות לגמלת ילד נכה בלבד. כפי שיפורט בהמשך, עמדת המוסד לביטוח הלאומי היא כי שינוי זה אינו נכון מכמה סיבות, ואחת מהן היא העלות הכספית הנלווית להצעה זו לעומת מספר הפניות המועט, בכל שנה, לוועדה הרפואית לצורכי פטור והנחות ברשות המסים – הגוף שבו יש חשיבות לקביעה זו בנוגע לנכות כללית (ואולם, כפי שיוצג במסמך, יש גופים נוספים כגון מינהל מקרקעי ישראל, שבהם חלק מההטבות לילדים נכים ניתנות כנגד אישור ועדה זו).

 

ההבדלים בין הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי בהקשר של ילד נכה

כדי להבין כראוי את הטענות המועלות מצד ארגוני נכים מחד גיסא ואת עמדת המוסד לביטוח הלאומי מאידך גיסא לעניין קביעות שונות לגבי ילד נכה,[24] חשוב להבין את ההבדלים בין הוועדות הרפואיות המופקדות על קביעות אלו, כפי שמפורט בטבלה:[25]

ועדה תפקודית לילד נכה

ועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות ואי-כושר עבודה

ועדה רפואית לצורכי פטור והנחות ברשות המסים

ועדה שנועדה לבדוק מידת המוגבלות התפקודית של ילד נכה עד גיל 18 ושלושה חודשים ואת תלותו בזולת (אינה קובעת שיעורי נכות);

ועדה שנועדה לקבוע שיעורי נכות רפואית ושיעורי אי-השתכרות של נכה מגיל 18 ושלושה חודשים;

ועדה שנועדה לקבוע שיעורי נכות רפואית בכל גיל;

החלטתה נקבעת על סמך בדיקת רופא ילדים שהוסמך על-ידי המחלקה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי;

החלטתה מבוססת על בדיקת רופא מוסמך בתחומו שהתמנה על-ידי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי;

החלטתה נקבעת על סמך פוסקים רפואיים[26] שהתמנו על-ידי שר העבודה והרווחה;[27]

מתקיימת במוסד לביטוח לאומי ונועדה לקבוע זכאות הורה לגמלת ילד נכה עד גיל 18, בהתאם לרשימת הליקויים שבתקנות ילד נכה.

מתקיימת במוסד לביטוח לאומי ונועדה לקביעת זכאות הנכה לגמלת נכות כללית בהתאם לשיעורי נכותו ובהתאם לשיעורי אי-כושר עבודה.

מתקיימת במוסד לביטוח לאומי ונועדה לקביעת נכות רפואית של הילד, המזכה בהנחה במס רכישה ובמס הכנסה. ועדה זו היא מטעם רשות המסים, והיא מעבירה למוסד לביטוח לאומי תשלום עבור ועדה זו.

ללא תשלום של ההורים.

ללא תשלום של ההורים.

תשלום של כ-600 ש"ח.

אין שום חפיפה בין אחוזי הנכות הרפואית לבין שיעור גמלת ילד נכה.

 

רשות המסים

הנחות במס רכישה[28]

למס הרכישה המשולם עבור דירה יחידה יש שלוש מדרגות מס, המתעדכנות בכל שלושה חודשים:  מדרגה ראשונה – 0% מס רכישה; מדרגה שנייה – 3.5% מס רכישה; מדרגה שלישית – 5% מס רכישה.[29]

נכה העונה על הקריטריונים[30] ישלם במקום מדרגות מס אלו 0.5% מס רכישה עבור כל שווי העסקה בעת רכישת דירה יחידה.[31] כבר במרס 2008 צוין על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי בזמן שמאדם שאינו נכה לא ייגבה מס רכישה במדרגת המס הראשונה בעבור רכישת דירה יחידה, מהנכה ייגבה מס רכישה בשיעור של 0.5% על כל שווי העסקה, גם בעבור מדרגת המס הראשונה, ולפיכך בעסקה עד סכום מסוים וכל עוד לא תוקנה החקיקה, מוטב לנכה שלא יממש את זכאותו זו, שכן ישלם יותר ממי שאינו נכה.[32]

הנחות במס הכנסה

הורים לילדים המוגדרים "נטולי יכולת"[33] זכאים להנחות במס הכנסה בדרכים שלהלן:

1.    זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד – זיכוי בשיעור של 35% מן הסכומים שההורה שילם עבור החזקה של ילד במוסד מיוחד, בעבור סכום שעולה על 12.5% מהכנסתו החייבת במס; [34]

2.    סכומי כסף המשולמים להחזקת רכב לנכי רגליים פטורים ממס הכנסה.[35] עד לסגירת המסמך לא נתקבלה תשובת רשות המסים על השאלה אם הטבה זו ניתנת גם עבור ילד הנכה ברגליו, ואם כן, אילו מסמכים נדרשים הוריו להציג כדי לקבלה.

3.    קצבאות נכות הניתנות מהביטוח הלאומי או ממדינות אחרות לרבות קצבת ילד נכה – פטורות ממס הכנסה.[36]

4.    זיכוי בעד נטולי יכולת – קבלת זיכוי ממס הכנסה בגובה שתי נקודות זיכוי שנתיות בעד כל ילד המוגדר "נטול יכולת" (ערך נקודת זיכוי בשנת המס 2009 הוא 2,364 ש"ח.[37] סך שווי ההטבה הוא 4,728 ש"ח בשנה).[38]

הזיכוי במס הכנסה ניתן למי שנקבעו עבורו 90% נכות רפואית, וכאמור, ילדים נכים עד גיל 18 ושלושה חודשים אינם עוברים ועדה רפואית לצורך קביעת זכאותם לגמלת ילד נכה. מי שעבר את גיל 18 ושלושה חודשים אך אינו מקבל קצבת נכות כללית משום שהוא מוגדר "משתכר", עליו להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את שיעורי נכותו לעניין זכאותו לצורכי מס.[39] ועדה רפואית זו היא מטעם רשות המסים, אך פועלת על-ידי המוסד לביטוח לאומי ועלותה לפונה כ-600 ש"ח, המשולמים לרשות המסים.[40] אותה ועדה רפואית היא הקובעת את שיעור הנכות של ילד אם מתבקשת הנחה במס רכישה עבור דירת מגורים לילד נכה.

בחודשים האחרונים הורים לילדים נכים שהגיעו לגיל 19 קיבלו הודעה אוטומטית ממס הכנסה שלפיה מבוטלת ההטבה שניתנה להם בנקודות הזיכוי במס ועליהם להציג מחדש אישורים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי של הילד. לטענת הורים לילדים נכים, יש מקרים שבהם ידוע שמצב הילד בלתי הפיך, ולכן החלטה זו של רשות המסים מוטעית וגורמת לקושי פיזי ונפשי להורים ולילדם הנכה, שלא לצורך.[41]

ראש רשות המסים הצהיר בפני הוועדה לפניות הציבור כי בכוונתו להוציא חוזר פנימי שיבטל את ההודעה שנשלחה, וכי רשות המסים תתחשב בכמה נכויות שידוע כי הן צמיתות, כך שהורי הסובלים מנכויות אלו לא יידרשו להמציא אישורים רפואיים מחדש בהגיע הילדים לגיל 19. עוד הצהיר ראש רשות המסים כי בכוונתו לפעול מול המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל קובץ ובו רשימת נכויות הנכללות בהגדרה "נטול יכולת" ולפיכך מקנות נקודות זיכוי במס גם אחרי גיל 19, בלי שההורים יידרשו להגיש בקשה מחודשת.[42] מבירור מול המוסד לביטוח לאומי עולה כי בימים אלו רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי עמלים על הכנתו של הקובץ כאמור.[43] שאלה בדבר הנכויות הצמיתות שרשות המסים תכיר בהן הועברה לרשות המסים, אך עד לסגירת המסמך לא ניתנה תשובה על כך. עוד בהקשר זה, רשות המסים הדגישה בפני הוועדה כי בכוונתה לתקן את נושא העברת המידע באמצעות קובץ שיועבר מהמוסד לביטוח לאומי, במסגרת חוק הביטוח הלאומי ובמסגרת פקודת המס.[44]

כאמור, ארגוני נכים טענו בפני הוועדה לפניות הציבור שביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לקבוע שיעורי נכות ללקויות שידוע שאינן הפיכות עוד לפני שהנכה מגיע לגיל השתכרות, וכך לחסוך את בחינת הנושא בפני ועדה רפואית נפרדת ואת התשלום הכספי הנלווה לכך. תשובת המוסד לביטוח הלאומי היתה כי לא תמיד הליקוי שבגינו ניתנת גמלת ילד נכה (גם אם היא ניתנת במלואה) מקנה שיעורי נכות המזכים את הורי הילד הנכה בהטבות מס (נדרש שיעור של 90% נכות). כמו כן, לדברי המוסד לביטוח לאומי לוועדות רפואיות לצורך הטבה במס רכישה יש פניות אחדות מדי שנה בשנה, ולכן לא יהיה נכון לשנות נהלים לאבחון כל הילדים, למשל לקבוע ועדות רפואיות לכל ילד נכה מיום הופעת הלקות – נוהל אשר טומן בחובו הוצאה ציבורית בגין תשלום לרופאים מומחים.[45]

עוד נמסר על-יד המוסד לביטוח לאומי כי הבדיקה שנעשתה לילד הנכה עד גיל 18 ושלושה חודשים אינה מתאימה לקביעת קצבת הנכות הכללית. מי שקיבל גמלת ילד נכה, ובמקרים מסוימים גם גמלת ניידות, ימשיך לקבל, עם הגיעו לגיל 18 ושלושה חודשים, גמלת שירותים מיוחדים[46] וגמלת ניידות, ועליהן תתווסף גמלת נכות כללית. כלומר, לעניין גמלת שירותים מיוחדים המוסד לביטוח לאומי מתייחס אל מצבו של הנכה כאל מצב בלתי הפיך, אך לשם קביעת נכותו הרפואית הכללית עליו לעבור מבחנים אחרים מאלו שנבחן בעבר כשנמצא זכאי לגמלת ילד נכה, שכן קודם לכן הוא לא נבדק בוועדה רפואית.

כאמור לעיל, גמלאות לילד נכה אינן מבוססות תמיד על מכלול הליקויים שיש לילד נכה, אלא על הלקות שבגינה הוריו זקוקים לגמלה. לעתים יש לקויות נוספות שעשויות לזכות את ההורה בהטבות מס, אך הן אינן רלוונטיות לצורך קבלת גמלת ילד נכה. לפיכך, המנגנון לעניין גמלת ילד נכה עלולה לצמצם את זכאות ההורים גם להטבות אלו.

 

הטבות מטעם משרד הבינוי והשיכון[47]

סיוע בשכר דירה – ילד נכה שהגיע לגיל 18 יכול לממש את זכאותו לסיוע בשכר דירה מטעם משרד השיכון גם עבור דירה שבבעלות הוריו, אם הוכח שנעשו בה שינויים להתאמת הדירה למגבלותיו הפיזיות. משרד השיכון שולח מטעמו מהנדס או מרפאה בעיסוק לשם אימות הצהרת ההורים בדבר התאמה זו. חשוב לציין כי יתר זכאי הסיוע בשכר דירה אינם יכולים לממש הטבה זו עבור דירת הוריהם.

הטבה בתחום הקצאת דירות בשיכון הציבורי – נוהל הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי קובע זכאות לדירה בשיכון הציבורי למשפחות שבהן שלושה ילדים ויותר. אך לגבי הורים לילדים נכים נקבע בנוהל זה כי גם זוג נשוי שלאחד מבני-הזוג נקבע אי-כושר השתכרות יציבה בשיעור של 75%, אשר מקבל קצבת משפחה, וסך הכנסות המשפחה אינו גבוה מ"ההכנסה המזכה",[48] ולו לפחות ילד נכה אחד שעבורו מתקבלת גמלת ילד נכה בשיעור של 100% מהמוסד לביטוח לאומי – יהיה זכאי לדירה בשיכון הציבורי.[49]

סיוע בהתאמת דירה שבבעלות ההורים בגין ילד מוגבל בניידות – הורים לילד מוגבל בניידות הנעזר בקביים או בכיסא גלגלים, זכאים לסיוע בהתאמת הדירה שבבעלותם. לשם מימוש ההטבה[50] אין צורך בהצגת אישור מטעם ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.[51]

נוסף על הטבות אלו, צוין על-ידי משרד הבינוי והשיכון כי ועדות החריגים נוהגות לתת משקל לבקשות של משפחות שבהן ילדים נכים בכל תוכניות הסיוע בדיור הניתנות מטעם המשרד, אך לא עלה בידי המשרד להציג בפנינו נתונים בדבר.[52]

 

הנחה בארנונה[53]

בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג–1993, נקבע כי הורים לילדים נכים, לרבות ילד במשפחת אומנה של המחזיק בנכס, זכאים להנחה בתשלום הארנונה. שיעור ההנחה המרבי הוא 25%, עבור 100 מ"ר בלבד משטח הנכס. לשם ניצול ההטבה ההורה נדרש להביא אישור מהמוסד לביטוח הלאומי המציין את נכות הילד ואת זכאות ההורה לגמלת ילד נכה.[54] קביעה זו בתקנות אינה מחייבת את הרשויות המקומיות להעניק הנחה בארנונה, אלא הדבר נתון לשיקול דעתן. לכן, ייתכן כי ברשות מקומית אחת תינתן הטבה של 10% עבור 100 מ"ר משטח הנכס, ברשות מקומית אחרת ההנחה תהיה בשיעור של 25% וברשות נוספת לא תינתן הנחה כלל.[55]

מרכז המחקר והמידע פנה לחברת הגבייה מגע"ר ולמרכז השלטון המקומי בשאלה מהו מספר  האנשים המנצלים בפועל הטבה זו מתוך אותם הורים ל-27,000 ילדים שמשולמת להם גמלת ילד נכה. כיום אין בידיהם נתון זה, אשר עשוי להצביע על שיעור הממצים את זכותם להנחה בארנונה בפועל.

חשוב לציין כי קובץ ובו רשימת מבוטחים הזכאים להנחות בארנונה (כגון מקבלי השלמת הכנסה, נכים וילדים נכים) מועבר לרשויות המקומיות מהמוסד לביטוח לאומי, ויש בו המידע הדרוש לרשויות המקומיות לצורך מתן הנחה בארנונה לזכאים.[56] אלא שלדברי ארגוני נכים, במקום שההנחה שקבעה הרשות המקומית תינתן אוטומטית וללא עמידה במבחן הכנסות (כפי שהנחה לנכים מבוגרים אינה ניתנת כנגד מבחן הכנסות), הורים לילדים נכים נדרשים לגשת באופן יזום לרשות המקומית, להמציא מסמכים רפואיים המעידים על נכות הילד ועל זכאותו לקבלת גמלת ילד נכה ומסמכים המעידים על הכנסותיהם.[57] אשר לדרישה למסמכים רפואיים נוספים, מאחר שהמוסד לביטוח לאומי מעביר את קובץ הזכאים לגמלת ילד נכה, גמלה המזכה בהנחה זו, ההנחה אמורה להינתן ללא צורך בהמצאת מסמכים רפואיים נוספים וללא שום הוכחה נוספת אשר למוגבלות הילד. אשר למבחן ההכנסות, מרכז המחקר והמידע הפנה שאלה בדבר הבסיס החוקי להתניית ההנחה בעמידה במבחן הכנסות ברשויות המקומיות אף שהדברים לא נקבעו  בתקנות שלעיל. מדברי מכרז השלטון המקומי עולה כי אכן אין בסיס חוקי להתניית ההנחה המדוברת בעמידה במבחן הכנסות.[58]

מהדברים שלעיל עולות כמה תהיות:

1.   מאחר שהנתונים מצויים בידי הרשויות המקומיות לא ברור מדוע לא ניתנת הנחה אוטומטית בארנונה, באופן יזום, בגין ילדים עם לקויות שידוע לרשות המקומית כי הוריהם מקבלים בגינם גמלת ילד נכה, אלא, כאמור, נדרש מההורים להמציא אישורים רפואיים נוספים בדבר נכות הילד וזכאות ההורה לקבלת גמלת ילד נכה.

2.    לא ברור אם רשויות מקומיות נותנות את ההנחה בארנונה גם להורים לילדים נכים שאינם מקבלים גמלת ילד נכה, שכן תקנות הסדרים במשק המדינה קובעות כי ההנחה שלעיל תינתן להורה עבור ילד נכה. כנזכר לעיל, הרשויות המקומיות נותנות את ההנחה כנגד אישור מהמוסד לביטוח לאומי המציין את נכות הילד וכנגד אישור זכאות הילד לקבלת גמלת ילד נכה, אך יש מקרים שבהם יש ילד נכה (כגון ילד הזקוק לכיסא גלגלים) שהוריו אינם זכאים לקבלת גמלת ילד נכה עבורו מאחר שהוא עבר בהצלחה את מבחני התפקוד היומיומיים.

בעיה נוספת בתחום זה: על-פי הנוסח הנוכחי של תקנות הסדרים במשק המדינה, ההנחה ניתנת עבור ילד נכה עד גיל 18 בלבד; לפיכך הורים לילדים נכים שעברו את גיל 18 וממשיכים להתגורר בביתם אינם זכאים להנחה זו. במקרים אלו, על ההורים להגיש בקשה מיוחדת לוועדת ההנחות של הרשות המקומית, וזו מעבירה את החלטתה לאישור משרד הפנים.[59] בהקשר זה חשוב לציין כי ביום 1 באפריל 2009 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה לתקן את נושא ההנחה בארנונה בגין ילד נכה שעבר את גיל 18 המתגורר בבית הוריו.[60]

 

הטבות מטעם מינהל מקרקעי ישראל

להלן רשימת הטבות הניתנות מטעם מינהל מקרקעי ישראל בגין נכות:

הענקת זכויות במקרקעין – בתקנות חובת המכרזים, תשנ"ד–1993, נקבע כי יינתנו זכויות במקרקעין לבניית יחידה אחת למגורים לאזרח ישראלי נכה גפיים תחתונות לצמיתות בדרגת נכות רפואית של 75%, לצורך מגוריו.[61] כאמור, רק מגיל 18 ושלושה חודשים נקבע שיעור הנכות הרפואית של נכים על-ידי ועדה רפואית. אשר לילדים, מינהל מקרעי ישראל מבקש מהורי הילד הנכה אישור על שיעורי נכותו מטעם הוועדה לצורכי מס – שכאמור, עלות הפנייה אליה כ-600 ש"ח – או מטעם ועדה רפואית של משרד הבריאות,[62] שבעזרת החלטתה המוסד לביטוח הלאומי קובע את זכאות הילד לגמלת ניידות.[63] קושי נוסף בניצול הטבה זו קשור למשכנתה, שכן כדי לזכות בהטבת הענקת זכויות מקרקעין למגורים על הנכס להיות רשום על שם הילד, אך משכנתה ניתנת לאדם שעליו רשום הנכס בלבד. ממינהל מקרקעי ישראל נמסר כי בפועל ההטבה ניתנת להורים לילדים נכים, ואם יש מקרים חריגים, אפשר להביאם להחלטתה של ועדת פטור מחובת מכרזים של המינהל.[64]

פטור מתשלום דמי הסכמה למגורים[65] – נכה שדרגת נכותו הרפואית לצמיתות ביום העברת הזכויות היא 80% לפחות, זכאי לפטור מתשלום דמי הסכמה עד לסכום של 30,000 ש"ח.[66] בשנת 1974 החל מינהל מקרקעי ישראל במבצעי היוון,[67] וכיום כמעט אין קרקעות שלא שולמו בעבורן דמי היוון. קרקע ששולם בעבורה דמי היוון – אין צורך בתשלומים אחרים למינהל מקרקעי ישראל עם העברת הזכויות עליה. בפועל, הן מסיבה זו אלו והן מכיוון שבדרך כלל דמי ההיוון נמוכים מדמי ההסכמה, אין היום משמעות לפטור מתשלום דמי הסכמה, אך בהגדרה הזכאות ניתנת כנגד שיעור נכות רפואית מסוים – נכות שכאמור אינה נקבעת לילדים עד גיל 18 ושלושה חודשים. אדם הזכאי לפטור מדמי הסכמה אינו זכאי לפטור, או להנחה ברוח הפטור מדמי הסכמה, בדמי ההיוון, מאחר שבמבצע ההיוון עצמו גלומה הנחה לכל מי שמשלם דמי היוון לעומת הסכום המצטבר של דמי החכירה לו שילם אותם האדם למינהל מקרקעי ישראל מדי שנה בשנה במשך 49 שנים.[68]

דחיית תשלום דמי היתר[69] לנכים – במאי 2005 החליטה מועצת מינהל מקרקעי ישראל כי תשלום דמי היתר בגין שטחים הנדרשים מבחינה פונקציונלית לתפקוד של נכה[70] שהוא בעל זכויות חכירה בנכס או הוא בן משפחה מדרגה ראשונה המתגורר דרך קבע בנכס והוא סמוך לשולחן בעל הזכויות, ושנכותו הקשה מחייבת שינויים בנכס במטרה להתאים את המבנה לצרכיו – יידחה עד המועד שבו תתבקש העברת הזכויות בנכס לאדם אחר, שאינו בעל מוגבלות כמפורט מעלה. הטבה זו ניתנת כנגד אישור רפואי מטעם המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון, שלפיו נכותו הקשה של בעל המוגבלות מחייבת להתאים את המבנה שהוא מתגורר בו לצרכיו.[71]

 

הטבות מטעם משרד העבודה והרווחה ללקוחות חברת "בזק"

משרד הרווחה נותן להורים לילדים עם נכות הנחות בתשלומי טלפון לחברת "בזק". כדי לקבל הטבה זו, על ההורים להציג את אחד מהאישורים שלהלן:

·       אישור על מתן קצבת ילד נכה בשיעור 100% לתקופה של חצי שנה לפחות;

·       תעודת עיוור של הילד;

·       אישור על מתן טיפול דיאליזה לילד.

על ההורים להציג חשבון טלפון שבגינו יזוכו בהנחה; אם הם גרים בשכירות והקו הוא על שם בעל הבית, ההנחה תינתן עם הצגת עותק מחוזה השכירות.[72]

 

הטבות מטעם משרד התחבורה

אוכלוסיית הנכים, ובה הילדים הנכים, זכאית לכמה הטבות והנחות מטעם משרד התחבורה, כדלהלן:

·       תו חניית נכה – תו חנייה לנכה, כקבוע בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, מקנה חנייה במקומות שבהם החנייה ללא תו חנייה לנכה אסורה וכן  הוא מקנה פטור מתשלום חנייה במקום ציבורי.

הורים לילדים נכים זכאים לקבל תו חנייה לנכה מתוקף חוק זה; בעבר בקשות לתו חנייה לנכה מגיל 3 ועד 65 טופלו ואושרו על-ידי ועדות רפואיות של משרד הבריאות, ובקשות לעניין ילדים עד גיל 3 ומבוגרים מעל גיל 65 טופלו ואושרו על-ידי רופא אגף הרישוי. לפני כשנה וחצי הועברו כל הבקשות לתו חניית נכה לטיפולו ולאישורו של רופא אגף הרישוי. האישור ניתן כנגד אישור רפואי מרופא המשפחה או מרופא מטפל על מחלת הילד שגרמה לנכותו ושבגינה הוא זקוק להטבות שנקבעו בחוק זה באופן המקל את הנגישות. אין צורך לגשת לוועדה רפואית כלשהי.[73]

אכן, על-פי תיקון שנעשה בשנת 2001 בחוק, שלפיו אם "לא ניתן לאשר נכות על-פי דין, רשאי רופא שהסמיכה רשות הרישוי לאשר כי מתקיים באדם האמור... להגדרה 'נכה'" – ילדים נכים זכאים להכרה בנכותם לצורך ההטבות הנ"ל גם אם לא נקבעה להם נכות רפואית על-ידי המוסד לביטוח לאומי לפני גיל 18 ושלושה חודשים, ומבלי שנדרשו להתייצב בפני ועדה רפואית כלשהי.[74]

·       החזר אגרת רישוי רכב – נכים בני פחות מ-65, כולל הורים לילדים נכים ונכים שהפכו לנכים לאחר גיל 65, זכאים לפטור כמעט מלא מתשלום אגרת רישוי רכב. נכה, וכן הורה לילד נכה, מתבקש לשלם 24 ש"ח עבור אגרת רישוי רכב, ואילו התשלום הרגיל נע בין מאות שקלים לאלפי שקלים בשנה.[75]

·       היתר נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית ברכב פרטי – היתר זה ניתן לבעל תו חנייה לנכה עם כיסא גלגלים, ובגינו רשאי הורה לילד עם כיסא גלגלים שילדו נמצא ברכב לנסוע בנתיבים המותרים לתחבורה ציבורית בלבד.[76]

·       הנחה בתחבורה ציבורית – בני-נוער בכלל זכאים לרכישת כרטיסייה המקנה 50% הנחה בקווים שבהם נסיעה בודדת היא בעלות של עד קוד 12 (קוד המסמל תעריף נסיעה בסכום של עד 23 ש"ח; תעריף זה משתנה בין החברות המפעילות את הקו).[77] בנסיעה בקווים שבהם המחיר לנסיעה בודדת גבוה יותר, נכה זכאי ל-10% הנחה ממחיר הכרטיס לנסיעה בודדת כנגד הצגת תעודת נכה.[78] מאחר שלילדים נכים אין תעודת נכה, נשאל משרד התחבורה אם נוצרה לקונה בתקנות, המפלה ילד נכה לעומת בוגר נכה בנסיעה בקווים שהתשלום בהם הוא מעל לקוד 12. עד לסגירת המסמך לא נתקבלה תשובת משרד התחבורה בנושא.

אל יו"ר הוועדה לפניות הציבור הגיעה תלונה בדבר אפליית ילדים נכים לעניין הגיל שבו הם יכולים להתחיל ללמוד נהיגה – גיל 18 לעומת גיל 17. בירור טענה זו עם משרד התחבורה ועם המוסד לביטוח לאומי מעלה כי גיל התחלת לימודי הנהיגה לילדים נכים זהה לגיל שנקבע ליתר האוכלוסייה – גיל 17.[79] אלא, מאחר שאין בשוק הפרטי כלי רכב ללימוד נהיגה שבהם אבזור מיוחד ללימוד נכים בכיסא גלגלים, ילד נכה בכיסא גלגלים בן 17 המבקש להתחיל ללמוד נהיגה פונה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להשתמש לשם לימודי הנהיגה באחד משלושת הרכבים של המוסד שבהם אבזור מיוחד כזה. בקשות אלו מועברות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדיקת כשירות הילד הנכה ללימוד נהיגה. עד להחלטת המכון לא יוכל הילד להתחיל את לימודי הנהיגה ולהשתמש ברכבים אלו.[80] פרוצדורה זו עשויה להימשך בין כמה ימים לכמה חודשים, ולפיכך התחלת הנהיגה בפועל עשויה להידחות.[81] מהטענות שהגיעו ליו"ר הוועדה לפניות הציבור עולה שיש חשיבות רבה לכל יום דחייה בעניין רשיון הנהיגה, שכן משמעה דחייה של המועד שבו משיגים ילדים אלו – נכים בכיסא גלגלים – עצמאות בניידות.

 

הטבה בתשלומים על צריכת המים

נוכח משבר המים בישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב נוקטת פעולות לריסון צריכת המים. לפיכך, בימים אלו מתבקשים תושבי ישראל לדווח על מספר הנפשות המתגוררות בכל בית – גם אם לא כולם בני משפחה אחת – ובהתאם לכך נקבעת מכסת המים המותרת לשימוש: עבור 7 מ"ק לכל נפש ייגבה תשלום מים ללא היטל; מעבר לכך, נקבעו שני תעריפים בגין צריכת מים עודפת.[82]

עם קביעת מכסת המים המותרת לכל נפש הוחלט על מתן הקלות לנכים המשתמשים בכמויות גדולות של מים לצורך טיפול רפואי. בחוק ההתייעלות הכלכלית נקבע כי נכים בשיעור 100% יהיו זכאים לתוספת מים של 5 מ"ק בחודש,[83] הפטורה מהיטל, כנגד הצגת מסמכים אלו: אישור מביטוח לאומי לעניין דרגת הנכות הרפואית, הזכאות להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות או הזכאות לקצבה לשירותים מיוחדים; אישור מרופא מומחה שלפיו הפונה זקוק לצריכת מים בשל הטיפול הרפואי השוטף בו.[84]

כאמור לעיל, שיעורי נכות אינם נקבעים לפני גיל 18 על-ידי המוסד לביטוח לאומי,[85] ולכן הנוסח הנוכחי של החוק מאפשר זכאות לתוספת מים לנכים בני יותר מ-18 בלבד. מרשות המים נמסר כי אכן נוצרה לקונה בחוק, והיא נבחנת בימים אלו על-ידי יועצים משפטיים מטעם הרשות, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי.[86] מהמוסד לביטוח לאומי הוצע לתקן את הדברים כך שתתאפשר במקרים אלו תוספת מים ללא היטל על צריכה עודפת כנגד אישור זכאות לגמלת ילד נכה ואישור מרופא מומחה המאשר את הצורך בצריכה עודפת של מים בשל הטיפול הרפואי בילד בלבד.[87]

 

הוצאות בריאות

המוסד לביטוח לאומי מעביר מדי חודש בחודשו לקופות-החולים את פרטיהם של מבוטחים הזכאים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי להנחות ולהטבות בהוצאות בריאות.[88] להלן זכויות הילדים הנכים:

·       ילד נכה שהוריו מקבלים עבורו גמלת ילד נכה או גמלת ניידות זכאי לפטור מתשלום השתתפות עצמית עבור ביקור אצל רופא וביקור במכונים או במרפאות חוץ;[89]

·       ילדים עד גיל 18 המוגדרים בעלי נכות סומטית[90] פטורים מהשתתפות עצמית עבור טיפולים בהתפתחות הילד;[91]

·       ניתנים פטור מהשתתפות עצמית עבור תרופות המצויות בסל התרופות לטיפול במחלות הנכללות ברשימה[92] שסוכמה במסגרת הסדרי הגבייה בין משרד הבריאות לקופות-החולים על-פי הסדר גבייה זה, נקבע כי חולים ברשימת מחלות אלו שהם מבוטחי "מכבי שירותי בריאות" יהיו זכאים לפטור מלא מהשתתפות עצמית עבור תרופות שבסל התרופות גם אם אינן ייעודיות לטיפול במחלה.[93]

נוסף על הנחות ופטורים אלו נמסר ממשרד הבריאות שיש הטבות בתחום שכירת מכשירים רפואיים (כגון מוניטור קרדיאלי, מד סטורציה ומכשיר הזנה) לילדים נכים לפי קריטריונים רפואיים, אך לא נמסר פירוט בעניין זה.[94]

 

המלצות לדיון

לעניין הוספת סמכות לוועדה התפקודית לילד לקביעת שיעורי נכות עבור רשימת לקויות בלתי-הפיכות:

·       נוכח הקושי במיצוי חלק מההטבות שפורטו לעיל בשל דרישות להציג אישורים שונים לשם קבלת ההטבה (חלק מהגופים נותנים את ההטבות כנגד הצגת אישור על גמלת ילד נכה ואילו חלקם – כנגד הצגת אישור על שיעורי נכות רפואית לילד), מומלץ שהוועדה תבקש מהמוסד לביטוח הלאומי להציג בפניה את העלויות הנדרשות והשינויים המתבקשים כדי שהוועדה התפקודית לילד תקבע גם את שיעור נכותו.

·       כמו כן, מומלץ כי הוועדה תבקש מהמוסד לביטוח לאומי להציג בפניה רשימה של לקויות בלתי הפיכות (כגון, עיוורון, תסמונת דאון וכדומה), שבגינן אפשר יהיה לקבוע שיעורי נכות רפואית לילד על-ידי הוועדה התפקודית גם אם לא יחול שינוי נרחב יותר בסמכויותיה כפי שמוצע לעיל. עוד מומלץ שהוועדה תבקש שרשימה זו תגובש לאחר התייעצות עם אגף ועדות רפואיות של המוסד ואולי אף עם הוועדות הרפואיות שבסניפים, שכן הם הגורמים המכירים את הנושא מקרוב, מתוקף עבודתם היומיומית.

·       יש לשקול את הצורך בהקמת ועדה ציבורית מקצועית בלתי תלויה אשר תמליץ על רשימת לקויות בילדים שבגינן תוכר נכותם לצמיתות טרם הגיעם לגיל 18 ושלושה חודשים.

לעניין העברת קובץ המוסד לביטוח לאומי לרשות המסים:

מומלץ כי הוועדה תעקוב, באופן קבוע, בפרקי זמן שייקבעו על-ידה, אחר הוצאתו לפועל של פרויקט העברת פרטי המבוטחים הזכאים להנחות ולהטבות אל רשות המסים, כפי שדווח על-ידי הרשות ועל-ידי המוסד לביטוח לאומי.

לעניין ההנחה בארנונה:

·       מומלץ כי הוועדה תפנה למרכז השלטון המקומי בבקשה שיערוך מחקר בדבר מספר המנצלים בפועל את ההטבה בארנונה בגין ילד נכה.

·       גם אם יתקבל תיקון החקיקה שיאפשר ההנחה בארנונה בגין ילד נכה שעבר את גיל 18 אך מתגורר בבית הוריו, עדיין מומלץ שלעניין נכים קטינים הוועדה תפנה לשר הפנים או למנכ"ל המשרד בבקשה שיוצא חוזר או נוהל המחדד עניין זה בפני הרשויות ומבהיר שעליהן לתת את ההנחה שנקבעה על-ידה כנגד קובצי המוסד לביטוח לאומי בלבד, בלי לדרוש מסמכים רפואיים נוספים ובלי להתנות את ההנחה במבחן ההכנסות – התניה שאין לה בסיס חוקי.


לעניין ההטבות במינהל מקרקעי ישראל:

מומלץ שהוועדה תפנה למינהל מקרקעי ישראל בבקשה לבדוק את האפשרות לתת את ההטבה בתחום הענקת זכויות במקרקעין לנכה רגליים כנגד זכאות לגמלת ניידות במקום הצגת שיעורי נכות רפואית, כנדרש היום. עוד בעניין הענקת זכויות במקרקעין, מומלץ כי הוועדה תבקש מהמינהל לבחון לחלופין מתן הנחה לילד נכה רגליים בן משפחה מדרגה ראשונה של בעל הזכויות על הנכס, הסמוך לשולחנו, בלי לדרוש מסמך המוכיח שיעורי נכות רפואית, כפי שקבעה מועצת המינהל בהחלטתה בדבר דחיית דמי היתר לנכה.

לעניין גיל התחלת הנהיגה

מומלץ כי הוועדה תפנה למוסד לביטוח לאומי, למשרד התחבורה ולמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בבקשה שתיבחן ההצעה לשנות את נוהל "לימוד נהיגה ברכב לאבזרים מיוחדים למוגבלים בניידות הזקוקים לכסא גלגלים ומשתמשים בו", כך שתתאפשר הגשת בקשה ללימוד נהיגה כבר בגיל 16 וחצי, אך לימודי הנהיגה בפועל יחלו בגיל 17, בכפוף להחלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

לעניין תוספת מים לנכים ללא היטל צריכה עודפת

·       חשוב שהוועדה תעקוב אחר התיקון לחוק, כפי שיוחלט עליו על-ידי רשות המים, המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר, שעניינו תוספת מים ללא היטל צריכה עודפת גם לילדים נכים המשולמת עבורם גמלת ילד נכה, אם ניתן אישור מרופא שהצריכה העודפת של המים נובעת מהטיפול בו.

·    



האתר אינו אחראי לתוכן האמור ו/או הפרסום באתר. אין להסתמך על האמור באתר לשום עניין אלא על החוק, התקנות והפסיקה בלבד. לייעוץ משפטי אישי נא לפנות לארגון הגג. אתר זה פועל על מערכת שופ פקטורי
Hosted by sPD.co.il - אחסון אתרים
ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל, רח' אבן גבירול 30, לונדון מיניסטור, ת"א מיקוד 64078, טל: 03-5238799 , 03-5273757 פקס: 03-5240265 כל הזכויות שמורות לארגון הגג(C)