ארגון הגג של ארגוני הנכים ונכים בלתי מאוגדים
הגדל טקסטהקטן טקסט

הצעת חוק חניה לנכים , התשס"ט-2009

 

נכחו:

חברי הוועדה: אופיר אקוניס-היו"ר

                        זבולון אורלב 
 

מוזמנים:        חוה ראובני              סגנית היועצת המשפטית, משרד התחבורה

                       יפעת רווה                 עו"ד, משרד המשפטים

                       רפ"ק רון לוינגר        ראש חוליית תעבורה, משטרת ישראל

                       שמואל חיימוביץ      ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם

                                                        מוגבלות

                       כפיר כהן                  יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

                       דרור כהן                  מנהל תחום בטיחות וביטחון - קניוני ישראל

                       קובי כהן                  יו"ר ארגון הפעולה של הנכים

                       משה רוטמן              מרכז תחום ילדים ומשפחות ובצוות דוברות,

                                                        מטה הפעולה של הנכים

                       אפרת זימן               מנכ"ל ארגון גג של ארגוני הנכים בישראל

                       ישראל אבן זהב       רכז תחום נגישות, מטה מאבק הנכים

                       יהודה דורון             ארגון נכי הפוליו 
 

ייעוץ משפטית:    אתי בנדלר

                               איתי עצמון  

מנהלת הוועדה: לאה ורון 

רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון - הצבת תמרור

וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה), התשס"ט-2009 
 

היו"ר אופיר אקוניס: 

            הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון -הצבת תמרור וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה), התשס"ט-2009, של יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת אורלב, אני התראיינתי לפני כמה שבועות אצל מראיין מפורסם בשם גבי גזית ברדיו. הוא שאל אותי על הצעת החוק הזאת. אמרתי לו שאני מתחייב בתחילת מושב הקיץ להעלות את זה על סדר היום ולקדם את זה במהירות לקריאה ראשונה.  

זבולון אורלב: 

          אני מודה לך.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

         אני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב. נדמה לי שנסיים אותו היום להכנה לקריאה ראשונה. האם קרה משהו בין הזמנים, חבר הכנסת אורלב, שאתה רוצה לעדכן אותנו בו? 

זבולון אורלב: 

          מה שקרה מאז הדיון הקודם זה שסוף סוף הממשלה גיבשה הצעת נוסח מטעמה שמונחת כאן על השולחן. כידוע לך חבר כנסת תמיד רוצה יותר ממה שממשלה מוכנה לתת. על פי האתיקה המקובלת הממשלה הסכימה להעביר בקריאה טרומית את החוק למרות שידעה שהיא לא מסכימה לכל התנאים שהצבתי בחוק. אני חושב שהכל או לא כלום היא שיטה לא טובה, לכן הסכמתי להתפשר עם הצעת הממשלה באופן עקרוני. אני רואה את עצמי מחויב להתחייבויות שלי כלפי הממשלה.  

חוה ראובני: 

        המסגרת הכללית אומרת שתהיה סמכות לרשויות המקומיות להציב תמרורי חניית נכים בתוך חניונים. היום בפועל הם לא מוצבים. מצד אחד המדינה מחייבת לפי דיני התכנון והבנייה להקצות אחוז מסוים של מקומות חנייה לנכים, מצד שני הסימון של המקומות האלה איננו תמרור כדין. הכיבוד הוא וולונטרי. זה דבר שצריך לפתור אותו. אנחנו מקצים את המקומות האלה לנכים על מנת שישמשו נכים ולא אף אחד אחר. אנחנו רוצים ליצור את המסגרת המשפטית שתאפשר להציב שם תמרורים. כפועל יוצא מהצבת התמרורים אנחנו רוצים גם לאכוף את העניין נגד המפרים. ההצעה כללה בקשה לקבוע קנס גבוה על ההפרה של זה. בדיון הקודם הבטחנו שנעלה את הקנס במסגרת צו התעבורה (עבירות קנס).  בתיקון בחוק חנייה לנכים שמעלה את הקנס אנחנו מדברים על הליך משפטי של העמדה לדין, דיון בבית משפט שלום וסדר דין פלילי מלא. הסכום של 5000 שהוצע הוא תקרה לבית משפט.    

זבולון אורלב: 

        מתברר שחבר הכנסת משה מוץ מטלון, שהוא חבר כנסת נכה על כסא גלגלים, הציע הצעת חוק על קנס של 7500 שקל. 

יפעת רווה: 

         היום זה 13 אלף. 

חוה ראובני: 

         זאת סיטואציה אחרת. הנוסח אושר על-ידי הממונה על חקיקת משנה במשרד המשפטים. פנינו פורמאלית לקבל את הסכמת שר המשפטים להעלות את הקנס במסגרת צו עבירות קנס לקנס הכי גבוה שיכול להיות, שהוא 1000 שקלים. מדובר בדוח שמודבק לחלון על תשלום מיידי תוך 90 יום, כמובן עם סמכות לבקש להישפט ולבקש ביטול. זה 1000 ביד במקום 5000 על העץ. 

שמואל חיימוביץ: 

         מה האינטרס של משרד התחבורה לשמור על עבריינים? 

חוה ראובני: 

        אין לנו שום אינטרס לשמור על עבריינים. אנחנו חושבים שזה אפקטיבי יותר. המקסימום של קנס שאפשר לתת במסגרת צו התעבורה (עבירות קנס) הוא 1000 שקלים.  

שמואל חיימוביץ: 

       זה גם המסגרת שדיברו עליה בדיון הקודם. אפשר לשנות מסגרות.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

           היו הערות במליאה לגבי הסכום.  

זבולון אורלב: 

         הממשלה אמרה שהיא לא מסכימה ל-5000 שקלים. 

רון לוינגר: 

         חציית רמזור באור אדום ברכב זאת אותה דרגת קנס. 

אתי בנדלר: 

        שם מדובר בהודעת תשלום קנס ולא בהעמדה לדין. 

היו"ר אופיר אקוניס: 

            בהעמדה לדין זה יכול להיות 10000. 

זבולון אורלב: 

           על עבירה של חצייה באור אדום יש קנס של 1000 שקלים וגם נקודות. האם אפשר גם פה להוסיף נקודות? 

חווה ראובני: 

        זה תיקון אחר. משפטית זה בודאי אפשרי. אין אף עבירת חנייה שיש בצידה ניקוד. שיטת הניקוד ממוקדת בטיחות.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

        כמה זה היום? 

חוה ראובני: 

           500.  

שמואל חיימוביץ: 

         מלבד הקנס אפשר אולי לומר שמי ש-3 פעמים חוטף את הקנס הזה ילך לקורס סוציאליזציה.  
 
 

היו"ר אופיר אקוניס: 

            נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות צריכה לעשות את זה. זה צריך להיות חלק מהתקציב שלכם. 

יהודה דורון: 

           1000 שקל ירתיעו ויעשו את העבודה. 

זבולון אורלב: 

        מדובר בהכפלה. אני רוצה להודות לממשלה וליושב-ראש על הנכונות להגדיל. האם יש אפשרות שיהיה דיווח אחת לשנה כדי לדעת מה היקף הבעיה? אני מבין שמי שרושם דוח כזה מסווג את העבירה לפי תקנה כזאת וכזאת. עקרונית זה ממוחשב. בסוף שנה אפשר לדעת כמה אנשים חנו במקומות האלה. בסוף שנה אתה יכול לדעת אם 1000 השקלים עשו את העבודה, או שהם לא הואילו בכלל ויכול להתקיים עוד הפעם דיון על מנת לראות איפה טעינו.    

רון לוינגר: 

             בשנת 2009 המשטרה נתנה קרוב ל-15 אלף דוחות על חנייה במקום שמור לנכה.  

זבולון אורלב: 

        אתה לא יודע על הרשויות המקומיות. 

יהודה דורון: 

         כמה רכבי משטרה חונים בחניות נכים? 

רון לוינגר: 

         את הנתון הזה לא בדקתי. 

היו"ר אופיר אקוניס: 

          זה דבר חמור ביותר. אני מקווה שהוא לא בהיקף של 15 אלף.  

זבולון אורלב: 

       איפה אפשר להבטיח שיהיה דוח שנתי על שולחן ועדת הכלכלה כדי שניתן יהיה לעקוב? זה חלק מהחובה של החברה.מעניין מה עמדת הממשלה בעניין הזה. 

חווה ראובני: 

        הנתונים על הדוחות שהמשטרה נותנת הם פומביים. הם מתפרסמים לציבור. 

זבולון אורלב: 

       זה לא הסיפור. הסיפור הוא איך מחייבים שיהיה דוח אחד. איך הכנסת יכולה פעם אחת בשנה לדעת מה קורה בתחום הזה? היום אנחנו לא יודעים, אנחנו קצת עיוורים. 

רון לוינגר: 

        אולי דרך מרכז המחקר של הכנסת. בקלות אפשר לעשות את זה.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

           מרכז המחקר יכול לרכז ולהוציא דוחות. 

יפעת רווה: 

         הרשויות הגדולות רלוונטיות.   

אתי בנדלר: 

         לא רציתי להעלות את השאלה באשר לאכיפת איסור החנייה במקום שמור לנכה. ככל שמדובר בדרכים שבתחום הרשויות המקומיות ודאי שנעשית אכיפה ואין עם זה בעיה כלשהי. אנחנו מדברים בעיקר במקומות חנייה ציבוריים, שאלה אותם מקומות חנייה או חניונים הצמודים לבנינים ציבוריים כמשמעותם בתקנות. לפי חוק התכנון והבנייה אלה אותם בניינים שיכולים להיות בבעלות פרטית. אני מדברת על חנייה של בתי מלון, על חנייה של מסעדות שמשמשות לפחות 25 סועדים, ודאי על מרכזי קניות. אני מתייחסת אפילו לסופרמרקט שגודלו למעלה מ-350 מטרים שמחויב להקצות מקומות חנייה לאנשים שמוגבלים בנגישות שלהם. כנ"ל לגבי אולמות שמחה ובניינים ציבוריים. לא הייתי משוכנעת מהדיון הקודם בוועדה שיש תשובה מספקת לגבי האכיפה, שיש ודאות לגבי סמכויותיהן של הרשויות המקומיות לשלוח מפקחים מטעמן כדי למסור הודעות תשלום קנס למי שחונה במקום כזה. רציתי לבקש מכם להתייחס לנקודה הזאת. ככל שכתוצאה מהדיון הזה יעלה שיש צורך לתקן את החוק נצטרך להוסיף התייחסות. 

זבולון אורלב: 

          יש לך ספק מהנוסח הקיים? 

אתי בנדלר: 

          ודאי שיש לי ספק.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

          אנחנו דנו בעניין הזה. 

אתי בנדלר: 

         התשובה לא הייתה מספקת.  הצעת החוק כפי שהיא כרגע מתייחסת רק לחובת מסירת הודעה על מי שחל עליו להקצות מקום. החלק המשלים של זה הוא שרשות התמרור המקומית תצטרך או תהיה רשאית להציב תמרור במקום.   

היו"ר אופיר אקוניס: 

         בקניון מלחה יש כמה מקומות מסומנים.   

זבולון אורלב: 

      שם יהיה תמרור כדין. 

אתי בנדלר: 

         מי שמפעיל את הקניון עצמו לא אמור לאכוף חנייה. העניין הוא שהנכה רוצה להרים טלפון לפיקוח העירוני ולבקש שישלחו פקח. הרשות המקומית לא נכנסת למקומות כאלה. 

היו"ר אופיר אקוניס: 

         הפיקוח לא נכנס? 

חוה ראובני: 

         אני לא בקיאה במסגרת החוקית של הפיקוח העירוני וסמכויות הכניסה שלו, אבל ודאי שלא נואיל בכלום אם הפקחים לא יוכלו להיכנס למקרקעין האלה.   

היו"ר אופיר אקוניס: 

          כרגע אין להם בכלל סמכות? 

חוה ראובני: 

         אינני יודעת. 

יפעת רווה: 

         אם יש איזה שהוא ספק צריך להבהיר אותו. אם יש מקומות שיש איזה שהוא ספק לגביהם צריך לכתוב את זה במפורש. 

היו"ר אופיר אקוניס: 

        לא הייתי רוצה שהסוגיה הזאת תעכב אותנו בשלב הזה.  

יהודה דורון: 

           לפי חוק תכנון ובנייה חייב מבנה ציבורי בגודל מסוים לעשות מקומות חנייה. מה עושים? אחרי שמסמנים את מקומות החנייה עושים בהם יריד. אני חושב שאותו מקום שמסומן כחנייה לנכים ועשו בו יריד צריך לשלם קנס. הוא  משחק עם החנייה של הנכים איך שהוא רוצה. 

דרור כהן: 

           אין היום תמרור חוקי, לכן אי אפשר לאכוף. אני מבין מקריאת נוסח ההצעה שאם יהיה תמרור חוקי אפשר יהיה לקנוס. אנחנו מברכים על כך. החלופה בהצעת החוק המקורית שמדברת על גרירה היא חלופה לא ישימה.   

           חוק התעבורה קובע שמקום שתמרור מתייחס אליו הוא דרך. אם אתה שם מכשול  ברשות הרבים בדרך זאת עבירה לכשעצמה גם אם אין מדובר בכלי רכב. ברגע שיהיה מוכרז כשטח חנייה על-פי תקנות התעבורה זה יהיה הפתרון המועדף. 

             יש תופעה ברשויות של אי אחידות סימון החניות. זה גורם לטעויות.  יהיו פחות טעויות אם יקבלו החלטה שכל חניות הנכים יהיו ריבוע כחול כך שאיך שאתה יוצא אתה רואה בחוץ שדרכת במקום של נכים.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

          דיברנו בישיבה הקודמת על עניין הסימונים והצבעים. זה דבר נפרד. 

חוה ראובני: 

            אנחנו נמצאים במהלך מתמשך של החלפת לוח התמרורים. אנחנו מתחילים לסמן לפי הלוח החדש. הפס האדום על הנת"צ בכניסה לירושלים זה לוח התמרורים החדש. אותו דבר הצביעה בכחול של המשבצת.  

אתי בנדלר: 

         אני חושבת שמשרד התחבורה צריך לעשות פעולה הרבה יותר משמעותית בנושא הזה של הצביעה, משום שבעקבות הדיון הקודם שהיה לנו על סימונים עם נציגי עיריית תל-אביב הבנתי שהם מתנגדים נחרצות לצביעה כי הם חושבים שזה מכער את פני העיר. הם רוצים להסתפק אך ורק בהצבת תמרורים בתחילת הכביש, הדרך או המדרכה מתוך הנחה שאנשים יחזרו אחורה כדי לראות מה מוצב שם וינהגו בהתאם בהמשך הכביש. כל עוד המפקח על התעבורה לא יסדיר את הנושא באופן ברור, מחייב וחד משמעי בהודעת התמרורים, אז כל רשות מקומית תנהג כפי שהיא מוצאת לנכון לנהוג בעניין.   

איתי עצמון: 

           הצעת חוק חניה לנכים (תיקון - הצבת תמרור וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה), התשס"ט-2009. הוספת סעיף 4ג1 בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 4ב יבוא: "הודעה על הקצאת מקום חניה לנכה . הוקצה מקום חניה לנכה לפי כל דין, ימסור מי שהקצה מקום חניה כאמור הודעה  על מקומות החניה שהוקצו לרשות התימרור המקומית, לצורך הפעלת סמכותה לפי סעיף 70ב2 לפקודת התעבורה." יש מספר חיקוקים שנוגעים להקצאת מקום חניה לנכים. אנחנו מדברים בעיקר על תקנות מכוח חוק התכנון והבנייה. יש 2 סטים של תקנות. ככל שיהיו תקנות שיותקנו בהמשך מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בפרק הניגשות, בכל מקום כזה שהוקצה מקום חניה לנכה מי שהקצה את המקום ימסור הודעה לרשות התמרור המקומית כדי שהיא תפעיל את סמכותה לפי הסעיף שאנחנו מציעים בהמשך, שזה הסעיף שמסמיך אותה להציב תמרורים.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

         פה בא לידי ביטוי הסכום? 

אתי בנדלר: 

         לא בהצעת החוק הזאת. 

איתי עצמון: 

        האם האכסניה תהיה חוק חניה לנכים, או פקודת התעבורה? אני מבין שאתם חושבים שעדיף שזה יהיה בפקודת התעבורה.  

חוה ראובני: 

         לדעתי ההפרדה בין שני הסעיפים בהצעה הזאת היא קצת מלאכותית. אם לשים אותם ביחד, אז האכסניה היותר מתאימה היא פקודת התעבורה, לא חוק חניה לנכים. המהות היא אותה מהות. 

אתי בנדלר: 

         אנחנו נלך לכיוון הזה. 

זבולון אורלב: 

           אני מקבל  את זה לקריאה הראשונה. הסוגיה הזאת של האכיפה על ידי הפקחים היא מהותית. בלעדיה אין טעם לכל החוק. 

אתי בנדלר: 

         אם אנחנו לא מתייחסים לנושא הזה בסעיף ברור, אנחנו נתייחס לנושא בדברי ההסבר. אנחנו נאמר שהוועדה תבדוק את הסוגיה וככל שיהיה צורך היא תתקן את החוק.  

זבולון אורלב: 

          אני מבקש שבדברי ההסבר יאמר שנציגי הממשלה הודיעו בוועדה שהם נמצאים בהליך כדי להגדיל את הקנס לסכום המרבי של 1000 שקלים.   

חוה ראובני: 

        ככל שזה תלוי בי, תוך שבועיים, שלושה זה יהיה פה על השולחן. 

זבולון אורלב: 

       הסוגיה שעברנו עליה מהר היא הסוגיה של התימרור האחיד. אני אומר את זה גם במשקפיים של מחנך. אי אפשר לשגע את האזרחים. לא יכול להיות שבגוש דן יהיו 20  רשויות מקומיות שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה. זה מטעה את האזרחים. גם אזרח שרוצה לשמור חוק זה דבר בלתי אפשרי. הייתי מבקש שבכל מה שקשור לחניית נכים שיבוא המפקח על התעבורה ונקיים איתו דיון על מנת לעשות סדר בעניין הזה. עניין הצביעה הוא הכרחי, הוא מוסיף תודעה, הוא מוסיף הכרה. כשאדם רואה שזה צבוע זה דבר לגמרי אחר, מה עוד שהוא רואה שברשות אחת זה צבוע וברשות שנייה זה לא צבוע והוא חושב שפה אסור ופה מותר.  

חוה ראובני: 

           כיוון שלוח התמרורים לא מדבר על המשבצת הכחולה המפקח על התעבורה לא יכול לחייב  את הרשויות המקומיות לעשות כן. אנחנו נמצאים במהלך ארוך טווח.  

זבולון אורלב: 

           אני מבקש שייאמר בדברי ההסבר שלקראת קריאה שנייה ושלישית תדון הוועדה בסוגייה של הסימון האחיד.   

אתי בנדלר: 

            הנושא של סימון תמרורים הוא לא חלק מהצעת החוק הזאת שמדברת על הצבת תמרור. האם אתה מדבר על תמרורים אחידים בכלל, או רק לגבי נכים? 

זבולון אורלב: 

           אני מדבר על זה שבא חבר כנסת ורוצה להבטיח שלנכים תהיה חניה. זאת הצעת החוק. אתם המשפטנים מכניסים את זה למילים, לכותרות ולסעיפים. אני לא מכניס את זה לסעיפים. אני בא להשיג תכלית מסוימת. התכלית שאני מעוניין בה זה שאזרחים יימנעו לחנות בחניה של נכים. אחת המסקנות שאני מגיע אליה זה הסימון הבלתי אחיד שמשגע את האזרחים.  אני חושב שצריך לדון בקריאה השנייה והשלישית. יכולה לבוא הממשלה ולהגיד שזה לא רמה של חקיקה ראשית. נביא את המפקח על התעבורה, נשאל אותו שאלות קשות. אי אפשר להגביל אותנו בדבר הזה. חלק מהתכלית  המאוד ברורה של החוק הזה היא לא לשגע את האזרחים. 

שמואל חיימוביץ: 

          למה שבמסגרת חוק חניית נכים לא ייכנסו כל הנושאים, כמו צבע, נפח, אחוזים?  

אתי בנדלר: 

            חוק חניית נכים עוסק במטריה מצומצמת בהרבה. 

שמואל חיימוביץ: 

             נרחיב אותו.  

זבולון אורלב: 

            נדון בו.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

         אני מאשר את סעיף מספר 1.  
 
 
 

איתי עצמון: 

              תיקון פקודת התעבורה 2. בפקודת התעבורה, אחרי סעיף 70ב1 יבוא: "הצבת תמרור לסימון מקום חניה לנכה 70ב2 רשות תימרור מקומית תציב/ (רשאית להציב, לאחר התייעצות עם קצין משטרה), תמרור לסימון מקום חניה שהוקצה בתחומה לנכה לפי כל דין, והכל זולת אם הורתה אחרת רשות התימרור המרכזית; תמרור כאמור יוצב בתוך X  ימים מיום שקיבלה רשות התימרור המקומית הודעה על הקצאת מקום חניה לנכה לפי סעיף 4ג לחוק חניה לנכים, התשנ"ד - 1993,  (או מיום שנמסרה הודעה על ידי אדם אחר)." 

זבולון אורלב: 

          אני לא רואה שום סיבה שהיא לא תציב.  למה להשאיר שיקול דעת? אם יש חובה לפי חוק התכנון והבנייה להקצות מקומות לנכים, אז לעירייה לא צריך שיהיה שיקול דעת. 

קובי כהן: 

         מבחינת החוק אין חובה.  

זבולון אורלב: 

          תהיה חובה. 

היו"ר אופיר אקוניס: 

       לא יהיה את הסוגריים. אני מוחק מהמילה "רשאית" עד המילה "משטרה". 

כפיר כהן: 

         אנחנו בהזדמנות הזאת מברכים על החוק, את יוזמו ונעשה את כל מה שניתן כדי לקדמו. אנחנו מבקשים להשאיר את שיקול הדעת לרשות.    

זבולון אורלב: 

        למה? אני אומר לך לחזור בך. חוק התכנון והבנייה מחייב את אותו גוף ציבורי שמוגדר להקצות מקומות לנכים. אם כבר הקצו מקומות, למה צריך להשאיר שיקול דעת שלא יוצב במקום הזה תמרור? תן סיבה אחת. זה צריך להיות הדבר הראשון בסדר היום. לנכים אין חלופה. אותו נכה שמגיע עם כיסא גלגלים והמקום תפוס לא עושה קניות באותו יום. למה לעשות את זה? אנחנו לקריאה ראשונה נכתוב שהיא תציב.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

           אני מודיע לכל משרדי הממשלה שאנחנו מוחקים את הסוגריים הראשונים. לאחר מכן יש תמרור שיוצב בתוך מספר מסוים של ימים. אני מציע 30 ימים.  

זבולון אורלב: 

          אני נוטה להסכים איתך.  

יפעת רווה: 

             יש חובה למי שהציב את הסימון להודיע לרשות. אנחנו רוצים שאדם שיגיע ויראה שהמקום לא מתומרר יוכל להודיע לרשות וזה יחייב את הרשות. אנחנו מבקשים להוסיף את המילים "או אדם". 

היו"ר אופיר אקוניס: 

         הסעיף הזה אושר פה אחד.  

זבולון אורלב: 

        לדעתי לא צריך יותר מאשר 3 חודשים של היערכות מיום הפרסום. אחרי 3 חודשים אפשר להתחיל להפעיל את החוק. זה נראה לי זמן סביר. יכול להיות שיש ראש עיר שהוא יותר רגיש והוא יעשה את הכל תוך שבועיים. אם הייתי ראש עיר הייתי עושה את זה תוך שבועיים. כולנו מבינים את הרגישות ויודעים שעד שרשות מכנסת לוקח זמן, לכן לקריאה ראשונה הייתי כותב 3 חודשים מיום פרסומו. אני אומר לרשויות לדון עד קריאה שנייה ושלישית על-מנת לראות אם זה זמן סביר.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

           הצעתך התקבלה. סעיף 3 אושר. 

חוה ראובני: 

          לדעתי החוק כמו שהוא כתוב צופה פני עתיד, דהיינו מבנים שייבנו בעתיד ויוקצו בהם מקומות. אני חושבת שיש לנו אינטרס לקבוע הוראת מעבר לגבי מקומות שהוקצו במבני ציבור קיימים שלא מתומררים, כמו הקניונים, בתי המלון ובתי החולים. צריך לקבוע הוראת מעבר לגבי פרק הזמן שבתוכו בעלי המקומות יצטרכו לבצע.  

אתי בנדלר: 

        ייווסף סעיף נוסף שעניינו תחולה. ייאמר מפרשות שהוראות חוק זה יחולו גם על מקומות חניה שהוקצו לפני תחילתו של חוק זה ככל שלא הוצב בהם תמרור עד ליום התחילה. לסעיף התחילה לא צריך אפילו 3 חודשים. לסעיף הוראת המעבר צריך תקופה של לפחות 3 חודשים.  

היו"ר אופיר אקוניס: 

          את סעיף 4 שהוסף כעת אני מאשר. אני מודה לכם.  מה לגבי עלות תקציבית? 

עידית חנוכה: 

        מיכה פרלמן, רפרנט תחבורה באגף תקציבים, מסר כי אין עלות תקציבית להצעת החוק הזאת. 

היו"ר אופיר אקוניס: 

            תודה רבה. 

הישיבה ננעלה בשעה 12:55 
 



האתר אינו אחראי לתוכן האמור ו/או הפרסום באתר. אין להסתמך על האמור באתר לשום עניין אלא על החוק, התקנות והפסיקה בלבד. לייעוץ משפטי אישי נא לפנות לארגון הגג. אתר זה פועל על מערכת שופ פקטורי
Hosted by sPD.co.il - אחסון אתרים
ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל, רח' אבן גבירול 30, לונדון מיניסטור, ת"א מיקוד 64078, טל: 03-5238799 , 03-5273757 פקס: 03-5240265 כל הזכויות שמורות לארגון הגג(C)